סיפורי סקס


סיפורי סקס

חוף תל - ברוך

יום יום אני נוסע באוטובוס מעבודתי בתל- אביב לביתי בהרצליה. באוטובוס שיוצא מהתחנה שברחוב אבן-גבירול, קו מספר 151. ערב אחד כשישבתי לי במושב הכפול באוטובוס, על הספסל ממול ישבה לה עלמת חן צעירה והתחילה לעשות לי עיניים. בתחילה חשבתי כי נכנס לה יתוש לעין, אך מהר מאוד נוכחתי שהיתוש נכנס לה לראש. כל הנסיעה לא הפסיקה מלהביט בי, מדדה אותי מכף רגל ועד ראש.כשהגעתי לתחנה בה הייתי צריך לרדת,קרצתי לה, כאילו אומר לה שלום וירדתי לדרכי.
למחרת הגעתי לתחנה, בשעה הקבועה,נוכחתי לראות כי גם עלמת החן מאתמול,נמצאת בתוך האוטובוס, יושבת לה באחד המושבים האחוריים.נעמדתי במעבר כשעיני תרות אחריה. בלי גינונים מיותרים החלה מלטפת לעצמה את לחייה ופיה, במן תשוקה תהומית. שמתי לב שעשתה זאת, רק כשמבטי הופנה לעברה. הרגשתי לא כל כך נוח עם זה,אבל מה איכפת לי ממנה אינני מכיר אותה ולא מעניין אותי מה שהיא עושה לה שם.
ביום השלישי שהיה יום חם במיוחד, עליתי לאוטובוס, בשעה הקבועה, והוא היה כמעט ריק מאנשים. מיזוג אויר לא היה בו. ישבתי לי באחד מספסלי האוטובוס האורכיים, כשבספסל שממול,לא ישב אף אחד. הייתי מת לקצת אויר מבחוץ,אך גם אויר זה היה חם ולח למכביר.
האוטובוס טרם יצא מהתחנה ולפתע אותה עלמת חן, נוחתת לה על המושב שממולי, כולה מתנשפת. עושה רושם שרצה על מנת לתפוס את האוטובוס לפני שייצא מהתחנה. התישבה לה מולי,כשחצי מכפתורי חולצתה פתוחים, מנפנפת עם קלסר כמניפה בידה האחת ובידה השניה מלטפת את שדה הימנית. בתחילה מעל החולצה וכעבור שניות מעטות החדירה את ידה אל מתחת חולצתה ובתנועות נחשקות ליטפה את שדיה. רגליה, פיסקה וסגרה לסרוגין, כאילו מזמינה מספר. לא יכולתי להוריד את מבטי ממנה. הניחה את הקלסר על המושב שלידה והחלה מרימה חצאיתה אל מעבר לברכיה, כשלעיני מתגלה כל מסתורי רגליה. פחדתי שמא הנוסעים המעטים שבאוטובוס מסתכלים שאני מביט עליה, אבל רובם ישבו בקידמת האוטובוס ואלו אנו היינו בודדים מאחור. כשהרימה חצאיתה, ניגלה לעיני מחזה מדהים. הילדה לא לבשה כלל תחתונים!!!
זאת ניגלה לי כשפסקה רגליה לרווחה. אני מביט לעברה והיא לא איכפת לה כלל כאילו שאינני קיים. הרגשתי כי היא רוצה לגרות אותי. ואמנם גירתה אותי כהוגן. שלי נעמד לו כאילו רצה לזנק לעברה, חשבתי שכולם רואים לי אותו ומיד הנחתי את תיק המסמכים שלי עליו, שיסתיר את נפיחותו. היא עדיין ממשיכה בפרובוקציה שלה לעני, כאילו היתה על בימת מועדון חשפנות ואני הקהל. החלה ללטף את ירכיה ולהחדיר אצבעות למבושיה.
הייתה זאת הפעם הראשונה בחיי שלא רציתי להגיע לתחנה שלי. כל כך רציתי שיהיה איזה פקק קטן בדרך,אך דווקא היום התנועה זרמה טוב. בדרך עלו אנשים והתיישבו לידינו,דבר שהרגיע אותה קצת.
ביום הרביעי, לפני עלותי לאוטובוס, החלטתי כי אני תופס יוזמה ומתחיל לדבר איתה. אני הייתי בגיל עשרים ושמונה והיא, לפי מראיה, בסביבות העשרים וחמש. דווקא באותו יום לא ראיתיה באוטובוס. עיני תרו אחר כל אחד שעלה לאוטובוס. התחלתי לדאוג שמא קרה לה משהו. עד שהחלטתי להתחיל איתה,אז היא לא באה. מאוד התאכזבתי כי ממש רציתי להתחיל או יותר נכון להמשיך איתה.
רק ביום שני בשבוע שלאחר מכן הופיעה לה המדונה, הפעם במכנסי ג'ינס הדוקות וחולצת טריקו לבנה. נגשה אלי, מסרה לי פתק ועזבה מיד את תחנת האוטובוס. באה במיוחד למסור לי פתק זה. אני מופתע כהוגן, לא הספקתי לאמור לה מילה מכל מה שתכננתי עוד בשבוע שעבר,האוטובוס החל לנסוע ובקושי רב הספקתי להכנס אליו. נסיתי לחפשה דרך החלון שלידי ואף מהחלון שמנגד, אך היא נעלמה באותה מהירות שבאה. לפתע נזכרתי כי פתק ממנה לי יש ביד, מיד פתחתיו וקראתי בו:"אם ברצונך להכירני לעומק, בוא ופגוש אותי בקפה לונדון מחר בשעה שבע ושלושים. שלך הנחשקת".
כל זמן הנסיעה, לא הפסקתי מלהביט בפתק. כשהגעתי לביתי המשכתי להסתכל ולנסות לעכל את מה שכתבה לי. לא האמנתי שזה אמיתי. חשבתי לעצמי שאם עשתה מה שעשתה באוטובוס, מה היא מסוגלת לעשות לכשנהיה ביחד. כל אותו לילה לא עצמתי עין, כל מני מחשבות התרוצצו לי בראש. דמיינתי אותה ערומה. למרות שחלקים אחדים מגופה כבר הכרתי. לכן קל היה לי לדמיין אותה ללא בגדים. רציתי שיהיה כבר מחר.
עובד אני במשרד עורכי דין, זליגמן ושות', כסטג'ר,למדתי עריכת דין באוניברסיטת תל-אביב. במשך כל שנות לימודי, לא למדתי דברים כמו בחצי השנה שאני עובד במשרד זה. המשרד ממוקם בדירת ארבעת חדרים, הנמצאת במרכז המסחרי של תל-אביב. במשרד זה ישנם שרותים מפוארים עם חדר אמבטיה ומקלחת. לא פעם עובד זה או אחר מתקלח ביום חם במיוחד או לפני פגישה חשובה. באותו יום שנקבעה לי פגישה, עם אותה עלמה שובבה, הבאתי בגדים יפים להחלפה.הרבצתי מקלחת ותגלחת. "לקראת מה אתה מתהדר?" שאל אותי אחד הבוסים, כאילו קרא את שפת גופי. יש לי פגישה, עניתי מיד. נצלתי את ההזדמנות ונסיתי לברר איתו כיצד מגיעים לקפה לונדון. מה הבעיה? התחיל מכוון אותי כאילו נוסע אני ברכב פרטי! לא לא ,עצרתי בעדו והזכרתי לו כי אין ברשותי כלל מכונית. ואז עלה רעיון בראשו, אתה יודע מה? קח את הרנו-4 של בתי, היא לקחה את השברולט שלי ונסעה לירושלים ואני בלאו הכי לא מסתדר עם ההילוכים שלה, קח אותה עד למחרת בבוקר! פקד עלי. לרגע אורו עיני, אך מאוד לא היה נעים לי מצד שני.אך הבוס הפציר בי באומרו "אל תדאג, אישתי ואני יוצאים הערב לחברים והיא אמורה לבוא ולאסוף אותי מהמשרד בעוד כשעתיים, כך שהרנו נשארת בחניה בין כה וכה. הודתי לו על כך ושמחתי בחלקי.
בשעה שבע וחצי, כבר ניצבתי בבית הקפה. לא היה עדיין זכר מעלמת החן. התישבתי לי בשולחן לשניים, באחת מפינות בית הקפה, ממתין לבואה. בסך הכל עברו כחמש דקות, שלי נראו כשעות. והנה העלמה מגיעה לה בשמלה חושפנית, רחבת שוליים, פרחונית ומתנפנפת. מגיחה היישר לעברי, מושיטה את ידה ואומרת "שמי לאה נעים מאוד" ומתיישבת ממולי. שמי דורון מלמלתי קלות. מה תשתי? שאלתיה, חם או קר? אסתפק בקולה דאייט ענתה והמשיכה לשאול שאלות מפה ועד הודעה חדשה. במשך חצי השעה שישבנו בקפה, הצליחה ללמוד עלי את כל קורות חיי מאז היוולדי ועד היום הזה. לא פסחה אפילו על שאלות אודות חיי המין שלי. בתחילה הרגשתי נבוך,אך מהר מאד נכנסתי לעניינים ואף אמרתי לה שהיא מאוד יפה ובשבוע שעבר היא מאוד גירתה אותי באוטובוס, עם כל מעלליה הפרובוקטיביים. היא לא התרגשה כלל והוסיפה שלא איכפת לה להרגיש אותי בתוכה! לבי החל פועם בחוזקה, חשבתי שכל אורחי הקפה שומעים. לא ידעתי מה לעשות,לא ידעתי לאן לקחת אותה. ספרתי לה כי חי אני עם הורי בהרצליה ושהבוס השאיל לי מכונית כך שנוכל להיות ניידים. בקשה שאולי ניסע לחוף תל-ברוך למקום בו ביליתי עם החברה הראשונה שלי, כפי שסיפרתי לה במשך הערב. עניתי לה שזה דווקא רעיון לא רע כלל וכלל.
נסענו לחוף תל-ברוך. כל המקום שורץ פרוצות מכל הסוגים והמנים. הרגשתי לא כל כך נוח ואמרתי לה שאולי נוותר על הרעיון, אך היא החלה ללטף אותי במקומות האינטימיים. הבנתי שאם זה לא יהיה הערב אז זה לא יהיה בכלל. ואני בלילה הקודם לא עצמתי עין בגללה, אז מה איכפת לי מכל הזונות .
ירדנו מהכביש לעבר הדיונות שעל הרי הים. הדרך הייתה טובה, כבושה מכורכר המצוי במקום. עצרתי את המכונית מאחורי תלולית עם שיחים קטנים, כשחזית הרכב לעבר הים. השמש כבר מזמן שקעה לה אך דימדומי הרקיע היו מופלאים. ישבנו אל מול הים, כשחלונות הרכב פתוחים, אוויר הים עולה עם אדי מים מלוחים. כל היום היה חום אימים כך שעכשיו הבריזה מהים כל כך מרנינה ומרגיעה.
לאה לא חיכתה לחושך מוחלט, אין בה מעצורי החלה פותחת את רוכסן מכנסי, משחקת לה איתו ומצליחה תוך שניות להעמידו לתפארת.רציתי לא להיות חייב לה, אך ההגה קצת הפריע והצפיפות נוראה. החלטנו פה אחד לעבור לספסל האחורי. לא שיש יותר מקום אלא שאפשר לפתוח את שתי הדלתות האחוריות ולשכב בנוח כשחלק מהרגלים מחוץ לרכב.
מה שהלך שם באותו ערב, קשה לתאר. היו לי הרבה חברות ועם רובן שכבתי פה ושם, אך לאה זו עלתה על כולן בביצועיה המדהימים. לא האמנתי שברנו-4 קטנה וזערורית שכזו, אפשר לעשות דברים שכאלה. לאה הגיעה מספר פעמים אל סיפוקה ואני הצלחתי להגיע לפורקני, פעמיים באותו ערב שם בחוף.
השעה הייתה קרוב לעשר בלילה. רק קולות של צרצרים נשמעו לעיתים. ברקע נראת תל-אביב באורותיה הססגוניים. כל כך קרובים לעיר הגדולה אבל כאן בחוף, עולם אחר לגמרי. נסענו לנו בהנאה לאורך הים לכיוון רחוב דיזינגוף. כל הדרך הרגשתי את ליטופיה של לאה בעורפי, הבנתי כי היא מאוד מחבבת אותי. בכל פעם שהיתה מלטפת בעורפי, הרגשתי מן צמרמורת נעימה בכל פלג גופי העליון. כל כמה דקות ליטוף נוסף ועוד ליטוף. לפתע קפאתי במקומי ופחדתי פחד מות. בעוברי ליד אחד מפנסי הרחוב, הבחנתי בשתי ידיה של לאה, מונחות על ברכיה, למרות שהרגשתי ליטופים נוספים בעורפי! לא הבנתי מה קורה פה. אולי זו שיושבת לידי שדה או מכשפה או איזו קוסמת שיש לה יד נוספת? אולי איזה שד או מישהו נוסף, נמצא איתנו ברכב. התחלתי לרעוד מפחד התחרטתי שיצאתי עם לאה.
הגענו לרחוב דיזינגוף, לא ידעתי מה לעשות, פחדתי מלאה או ממי שלא יהיה, רציתי לברוח ממנה. לחצתי בכל הכוח על דוושת הגז, רציתי להגיע לכיוון תחנת המשטרה הנמצאת בדיזינגוף 221, הכרתי את המקום ממקודם. כשהגעתי כמאה מטר מהתחנה, עליתי על המדרכה, שלמזלי לא היו שם עוברי אורח וטסתי לכיוון התחנה. שוטר שעמד בכניסה לתחנה ,כמעט ועליתי עליו עם המכונית. נעצרתי סנטימטרים ספורים ממנו יצאתי מהרכב כשאני רועד כולי. השוטר ניגש אלי ושאל אותי מה קרה? אמרתי לו לא יודע, לא יודע.
לא יכולתי לדבר רק מלמלתי וצעקתי, לא יודע, לא יודע. רציתי לרמוז לו על לאה המכשפה,אבל דיבורי נעתק ורק לא יודע יצא מפי, תוך התרחקות מהרכב המכושף. השוטר שרדף אחרי, ניסה לשוא לדלות ממני ידיעות ורק "לא יודע" שמע ממני.
השוטר חזר למכונית, ניגש ללאה שאינה מבינה מה שקורה כאן, כולה מבוהלת לא פחות ממני,ושאל אותה לפשר התנהגותי המוזרה. להפתעתו הרבה, גם היא ענתה לו באותה מטבע: לא יודעת, לא יודעת מה קרה לו לבן האדם הזה, פתאום השתגע לגמרי! תוך נסיון לשוחח עם לאה, היושבת ברנו, נגלה לשוטר זנב ארוך ושחור של נחש המתמר לו מאחורי מושב הנהג. מיד קרא לי השוטר ויחד נסינו להוציא את לאה מהרכב ללא בהלה מיותרת.
מסתבר שהנחש חדר למכונית עוד בחוף תל- ברוך וכשנטרקו הדלתות, נתפס ראשו של הנחש בדלת שמאחורי הנהג וכשניסה הנחש להוציא את ראשו מהדלת הסגורה, היה מתאמץ ומרים את גופו וזנבו לעבר עורפי כך שחשבתי לתומי כי לאה היא זו
שמלטפת אותי.
רק לאחר שהשוטר פינה את הנחש מהרכב המכושף, נכנסנו לתוכו והסעתי את לאה לביתה. מאז, אני לחוף תל-ברוך לא חוזרל ע ו ל ם !!!



מקור הכתבה: יהודה


3.533 ₪ 4.6927 ₪
דף הבית >> מבזקי דף >> xxxxx >> סיפורי סקס